מדברים משפטים’ - בחסות משרד ארנון, תדמור-לוי’

מנכ״לים כוכבי-על

פרופ׳ אסף חמדני: מנכ״לים כוכבי-על

מה משותף לאילון מאסק, אדם נוימן ומארק צוקרברג? כשאנחנו שומעים על כוכבי-על, סופרסטארים, אנחנו חושבים לרוב על כוכבים בהוליווד, סטארים בעולמות המוזיקה ואפילו על גיבורי-על – אבל חשבתם פעם על סופרסטארים שהם מנכ״לים בחברות? בפרק זה פרופ׳ אסף חמדני, מומחה לדיני תאגידים וראש מרכז פישר לממשל תאגידי באוניברסיטת תל אביב משוחח עם נטע צ'חנובסקי ושני שטילר,  תלמידות הפקולטה על מחקר שערך עם פרופ׳ קובי קסטיאל על ״מנכ״לים סופרסטארים״. השיחה בוחנת את האתגרים שמנכ״ל כוכב מעורר לבעלי המניות ולמערכת המשפט, ואיך ראוי לפקח עליו, אם בכלל. 

מי שופטינו

אלון חספר: המבנה החברתי של מערכת השפיטה

בפרק זה אלון חספר, תלמיד מחקר במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת תל אביב,  משוחח עם אופיר דיין ויואב בן שלום, תלמידי הפקולטה, על ההרכב החברתי של בתי המשפט בישראל. הפרק מציג תמונה עדכנית בנוגע לייצוג חתכי אוכלוסייה שונים בערכאות השיפוטיות במדינה, בראי הדימוי הרווח שלפיו בבתי המשפט מכהנים "שופטים מרחביה". חספר בוחן את הגורמים לשינויים במבנה החברתי של מערכת השפיטה לאורך השנים, ומציג מודל שיפוטי שעוסק ב"שופטות מערכת": שופטות שהתקדמו לתפקידים שיפוטיים מתוך המערכת עצמה, לאחר שהועסקו בה בעיקר כעוזרות משפטיות ורשמות.

הדיון מתבסס על חלק מעבודת התזה של חספר ומחקרי המשך שלו.

להרחבת הקריאה והדיון על נושאי הפרק ראו:

על מודל 'שופטי המערכת':

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3530960

ההרכב החברתי של מערכת השפיטה בישראל:

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3911036

אקלים ומשפט

ד"ר דורין לוסטיג ועו"ד אילאיל גביזון בשיחה על הזכות לסביבה נאותה והתמודדות עם משבר האקלים  

בעשור השלישי של המאה ה-21 משבר האקלים הוא עובדה מוגמרת, ואחד האיומים הממשיים על אורח החיים ורווחת הדורות הבאים. בפרק זה, ד"ר דורין לוסטיג ואילאיל גביזון משוחחות עם אורן עובדיה ויהלי שני, תלמידי הפקולטה למשפטים, על מחקרן העוסק בתפקידו של המשפט, הבין-לאומי והמקומי, במאבק במשבר האקלים ועל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו בקשר לכך. בתוך כך, נבחן שיתוף הפעולה הבין-לאומי בסוגיה, ההיסטוריה המשפטית-אקלימית, והצורך להמשגה חדשה של הזכויות החוקתיות. עוד על כך במאמרן "המפנה החוקתי בליטגציית משבר האקלים", שפורסם בכתב העת עיוני משפט, כרך מו'.

ד״ר אסף הראל: על עובדי ציבור ואישיות דו מהותית

בשנים האחרונות אנו רואים כיצד תאגידים פרטיים צוברים כוח רב ומשפיעים על רבדים רבים בחיינו.  בהתאם, בתי המשפט החלו לסווג את חלקם כגופים ״דו מהותיים״, והחילו עליהם חובות מהמשפט הציבורי והמנהלי. כאלו הם לדוגמה בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. אך זה לא סוף פסוק. מהיועץ המשפטי לממשלה, דרך פרקליטים בשירות המדינה ועד לעיתונאים ורבנים – עולה השאלה האם ראוי להחיל חובות שכאלה גם על העובדים עצמם, ולא רק על התאגידים. בפרק זה ד"ר אסף הראל, מומחה למשפט מנהלי ולשעבר עוזר היועץ המשפטי לממשלה, משוחח עם נטע צ'חנובסקי ויהלי שני, תלמידי הפקולטה על הדילמה. ד״ר הראל מסביר מהי ״אישיות דו מהותית״, מתי ראוי לסווג אדם – להבדיל מתאגיד – ככזה וכיצד הדוקטרינה המוצעת תוכל דווקא להגביר את ההגנה על זכויותיהם כאנשים פרטיים.

העלבת עובד ציבור

פרו’ יואב ספיר: על עבירת העלבת עובד ציבור

 

העבירה של העלבת עובד ציבור שנויה במחלוקת בדין הפלילי הישראלי. לא פעם עלו קריאות מגורמים פרלמנטריים ואזרחיים למחוק את העבירה מחוק העונשין בשל העמימות שלה וחוסר התאמתה למשטרים דמוקרטיים ליברליים. מנגד, יש מי שמרוויחים לא מעט מקיומה של העבירה בדין הפלילי. מה באמת אומרת עבירה זו ואילו מקרים עלולים להיות מוחלים במסגרתה? מי המרוויחים הגדולים ממנה, ומהו המקרה הנפוץ ביותר שבו מיושמת הלכה למעשה? בפרק זה פרופ' יואב ספיר, מומחה למשפט פלילי, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסנגור הציבורי הארצי משוחח עם שני שטילר ויואב בן שלום, תלמידי הפקולטה. פרופ' ספיר שוקד בימים אלה על מחקר הנוגע לעבירת העלבת עובד ציבור, ובפרק זה מסביר מה מקור העבירה, מה הבעייתיות שלה, מה יישומה הנפוץ בפועל ומה הנזקים שהיא עלולה ליצור. הפרק הוקלט בסמוך להליכי החקיקה שנוגעים לרפורמה המשטרית ולמחאות בעקבותיהם. פרופ' ספיר מתאר את הקשר בין המשפט הפלילי לבין הליכי חקיקה אלה, מצביע על הסכנות הטמונות בהם ביחס לזכויות עצורים ונאשמים, ומציין מה באמת נדרש לתקן בעיניו במערכת המשפטית הפלילית.

הפרדה מגדרית

ד״ר יופי תירוש: על הפרדה מגדרית והסכמה

 

הפרדה מגדרית באקדמיה, באוטובוסים, באירועי תרבות ובמקומות ציבורים בכלל, הפכה לתופעה שנויה במחלוקת ושכיחה יותר ויותר בחברה הישראלית. תומכי ההפרדה המגדרית רוצים לראות את התופעה גולשת מהמרחב הפרטי לציבורי, ומתנגדיה טוענים שהדבר מאיים על מקומן של נשים בחברה. איך המשפט מתייחס לכך? והאם העובדה שחלק מהנשים מסכימות ואולי אף רוצות לחיות בהפרדה, משפיעה על כך? בפרק זה נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, משוחחים עם ד"ר יופי תירוש, מומחית למשפט, מגדר ודיני איסור הפליה מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר תירוש היא ממובילות המאבק כנגד הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. בפרק זה היא מסבירה למה על המשפט לעצור פרקטיקות של הפרדה מגדרית פן יגלשו למרחב הציבורי, ולמה הסכמה לא מרככת את ההפליה והפגיעה בשוויון.

הורות להט”בית

פרופ’ צבי טריגר על הורות בסיכון כפול: איומים מחוץ ומבית על ההורות הלהט”בית

 

בפרק זה אופיר דיין ושני שטילר,  תלמידות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחות עם פרופסור צבי טריגר, מרצה לדיני משפחות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופסור טריגר משתף אותנו בסוגי ההורות שהמדינה מכירה בהם היום - הן בפסיקה והן בחקיקה. הוא מתעמק במעמדה של ההורות הלהט"בית בימנו, ובאיומים מחוץ ומבית על זכויותיהם של ההורים הלהט"בים: המדינה והקהילה הלהט"בית עצמה. טריגר משתף אותנו מדוע חשוב לשמור על זכויות ההורים הלא ביולוגיים – גם במקרה של פרידה ומספר כיצד ביהמ"ש נוטה לפעול.

 

חוזים ברשת

פרופ’ ניבה אלקין-קורן על הסדרת היחסים החוזיים שבין פלטפורמות דיגיטליות והמשתמשים

היחסים שבין פלטפורמות דיגיטליות עוצמתיות והמשתמשים בהן עתירים בפערי כוחות ומעלים שלל בעיות. בפרק זה שני שטילר ויהלי שני, תלמידי הפקולטה, משוחחים עם פרופ' ניבה אלקין-קורן , מומחית למשפט וטכנולוגיה וראשת מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות. פרופ' אלקין-קורן מסבירה מהו הפתרון להסדרת מערכת יחסים זו ואיך אפשר להתגבר על בעיות אלה. היא מצביעה על פערי הכוחות וחוסר הוודאות הקיימים, ומציעה ליצור מנגנון חוזי חדש הנקרא "חוזה פלטפורמה" שמהווה כלי חוזי מותאם למערכת היחסים הסבוכה. השיחה מבוססת על מאמרה - "המשתמש העסקי בפלטפורמות דיגיטליות - העדשה החוזית" שכתבה יחד עם ד"ר מעיין פרל וד"ר אוהד סומך שעתיד להתפרסם בכתב העת 'עיוני משפט'.

הפללת זנות

ד”ר עמית פונדיק: האם מוצדק להפליל זנות? תעשיית המין, תלות כלכלית ומה שביניהם

 

איך מצדיקים הפללת זנות, מה טיעוני הנגד, ואיך 'שוגר דדיס' ו-'כלה להזמנה' נכנסים לתמונה? בפרק זה נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, משוחחים עם ד"ר עמית פונדיק, מומחה למשפט הפלילי ועבירות מין מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר פונדיק מסביר כיצד ההשוואה למערכות יחסים אחרות המבוססות על כסף או נוחות יכולה לאתגר את ההצדקות המוכרות להפללת זנות. לשם כך, הוא שואל האם מין בעבור תמורה כספית הוא מין בהסכמה חופשית ומרצון, ומסביר את עמדתו, שלפיה הנזק של תעשיית המין אינו מצדיק את הפללתה. השיחה בוחנת מה תפקידו של המשפט בהתמודדות עם פרקטיקות הממסחרות בני אדם בכלל, ונשים בפרט.

פרופ’ אריה אדרעי בשיחה על השופט מנחם אלון והקשר הדו-כיווני בין המשפט העברי למשפט הישראלי

ויכוחים עזים התנהלו בקשר למקומו של המשפט העברי במשפט הישראלי. אבל אולי גם יש השפעה הפוכה? בהסכת זה של "מדברים משפטים", פרופסור אריה אדרעי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בוחן את פועלו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מנחם אלון ז"ל, וטוען כי אלון פיתח את המשפט העברי דרך המשפט הישראלי. האזינו לשיחה של פרופסור אדרעי עם תלמידי הפקולטה, יואב בן שלום ואופיר דיין.