מדברים משפטים

טראמפ-אוקראינה

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 7: "טראמפ מול זלנסקי: המאבק על המשפט הבין-לאומי

כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בשנית גרמה ללא מעט חששות ביחס לגורלו של המשפט הבין-לאומי. הצעתו, שלפיה אוקראינה תספק משאבים בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי, מערערת על עקרונות היסוד של ריבונות מדינית ושוויון בין מדינות. פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, בשיחה עם רומי בן משה ונעם רונן, תלמידות בפקולטה, בוחן את האתגר שמציבות המעצמות למשפט הבין-לאומי, שמזכיר את הדיאלוג המליאני העתיק שבו אתונה דרשה ממלוס לבחור בין כניעה להשמדה. פרופסור בנבנישתי טוען שאנו עדים לחזרה זמנית לעידן אימפריאלי, אך המשפט הבין-לאומי לא "מת" אלא "נרדם" עד שתנאים חדשים יאפשרו את שובו. השיחה עוסקת בשאלה האם עקרונות המשפט הבין-לאומי, ובראשם הריבונות הטריטוריאלית, יכולים לשרוד בעולם שבו החזקים עושים ככל העולה על רוחם.

שיחה מיוחדת עם השופטת דפנה ברק-ארז על נשים במשפט

נשים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכז ההתדיינות. בשיחה עם תלמידות הפקולטה שי שמואלי ועדן לוי, שהתקיימה לרגל "יום האישה הבינלאומי", השופטת ברק-ארז משוחחת על אתגרי השוויון של נשים בתחומי משפט שונים, בזיקה לסיפורי החיים העולים מפסקי הדין.

 

להיות או לחדול?

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 5: "להיות או לחדול: פותחים דף חדש בדיני חדלות פירעון

בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האתגרים והביקורות על היישום שלו בפועל.

כמה עולה לנשום?

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 4: "המס שינצח את משבר האקלים

בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד.  בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במלחמה במשבר האקלים, עדיף על חלופות אחרות? מהו בכלל מס פיגוביאני, ואיך כל זה מתקשר לצדק ושוויון?

אליקים רובינשטיין

פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה"ל, ההצעות לרפורמה משפטית, שחיתות שלטונית, זכויות אסירים ועצורים, וגם על מעורבותו בהסכמי השלום.

משבר האקלים וגילנות

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 2: נפלתם על הדור הלא נכון – משבר האקלים וגילנות

משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט.  בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגרת קרן גלס-בלבן בטכניון, משוחח עם נעם רונן ועדן לוי, תלמידות הפקולטה, על ליטיגציה ככלי במלחמה במשבר האקלים ועל ייצוג של זקנים בעתירות ובתביעות.

סרבנות גט

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה?

בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבנית, משוחחת עם תלמידי הפקולטה שניר קנובל והודיה מיארה על מאמרה "שיימינג בענייני גירושין בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל: פרשנות מודרנית להרחקות דרבנו תם" שפורסם בכתב העת Tradition.

 

אכיפה בררנית של חוזים אחידים, דעות קדומות ואפליה

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה.

המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפים את החוזה בפועל ויצמצמו את האפליה.

בפרק זה, דוקטור מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים  באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ראזי נסאר וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על מאמר שכתבה ויפורסם ב

-Northwestern Law Revie. .

בנושא חוזים צרכניים ובאכיפה שלהם באופן שמוביל לאפליה

ביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה.

בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ועל ספרה שיצא לאחרונה בהוצאת קיימברידג', אודות ביוש רגולטורי בנושא האקלים ככלי חדשני להתמודדות של ממשלות עם חברות שגורמות למשבר האקלים.

אקטיביזם של משקיעים מוסדיים

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים.

בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הילה סלומון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה על מחקרו עם פרופ׳ אסף חמדני, אודות אקטיביזם של משקיעים מוסדיים בישראל.