מדברים משפטים

האויב שבפנים

בין אזרחות לאויבות: מי מוסמך להציב את הגבול?

המשפט הבין-לאומי מעניק לכל מדינה ריבונית את הסמכות הבסיסית להחליט מי הם האויבים שלה. מה קורה כאשר המדינה מחליטה שאזרח מן השורה הוא אויב המדינה? האם מותר למדינה להפלות בין אזרחיה, או שזו הבחנה לגיטימית בין פרטים? ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את הנושא כחלק ממחקר רחב שנעשה יחד עם ד"ר תמר מגידו, ושעוסק באויבות, חברות וריבונות. בשיחה עם תלמידי הפקולטה הדר שמואלוב ועדן לוי, ד''ר לוין שנור מסבירה את המתח הזה, ולמה השאלה הזו רלוונטית בישראל של 2025.

איפה הכסף?

לא רק רווח: לאן צריכה ללכת השקעה?

דמיינו שהשקעתם כסף באחת מקרנות ההשקעה השונות, מתוך מטרה מרכזית אחת – להגדיל את כמות הכסף שברשותכם. אתם שהשקעתם את הכסף, מצפים שאותם גופים שמנהלים את ההשקעה יצליחו במשימה – להרוויח לכם כסף נוסף. אבל, מה אם תגלו שזאת לא המטרה היחידה שמנחה את אותם גופים? בפרק זה, חברת הסגל, ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון משוחחת עם תלמידי הפקולטה, עינת קינן ואריאל לוצקי ומספקת הצעה מעניינת לשאלה מה השיקולים שגופים מוסדיים צריכים לשקול שהם משקיעים את הכסף של כולנו.

 

התקווה המצרית

ההשפעה והחלום של כתב העת המצרי למשפטים

בשנות ה־40 קמה בקהיר יוזמה שאפתנית: כתב עת למשפט בינלאומי שיפנה לעולם  באמצעות שפה משפטית אוניברסלית. בפרק הזה, מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם טל כץ ושי שמואלי, תלמידות הפקולטה, על כתב העת המצרי שנשכח, על התקווה הפוליטית שהוא גילם, ועל השאלה האם המשפט הבינלאומי יכול לשמש קול לעמים שמחוץ למרכזי הכוח

בשמה של מצרים – לא דרך נשק או דיפלומטיה, אלא

תובענות ייצוגיות

רפורמה בתובענות ייצוגיות

תובענות ייצוגיות הפכו נפוצות יותר ויותר במשפט הישראלי – לטוב ולרע. בימים אלו נידון בכנסת תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר שואף לפתור חלק מהבעיות שעולות מיישום החוק בשטח. בפרק זה אנו מארחים את עו"ד נועה מלצר צ'רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לשיחה עם תלמידי הפקולטה, איל כנפי והדר שמואלוב אודות התיקון המוצע ועמדת הקליניקה אודותיו.  הדיון עוסק באיזון העדין שבין האינטרס במתן פיצויים לנפגעים לבין האינטרס בהפחתת העומס בבית המשפט. הפרק מתמקד בשאלת הצורך בהגנות הניתנות לגופים ציבוריים ולעסקים קטנים שמתמודדים מול תובענות ייצוגיות. 

מהגרים וזכויות

כך מנהלים מאבק חברתי: על זכויות מהגרי העבודה - עו"ד מיכל תג׳ר 

מאבקים חברתיים אינם מאבקים פשוטים. הם דורשים מאמץ, התמדה וגם אם חשבת שהגעת לארץ המובטחת, אתה עלול לגלות שהמאבק רק בתחילתו. בפרק זה, מנחת הקליניקה לזכויות בעבודה בפקולטה למשפטים, עו"ד מיכל תג׳ר משוחחת עם תלמידי הפקולטה, רומי בן משה ואריאל לוצקי על המאבק למען זכויות העובדים הזרים בישראל. האם המאבק החברתי מצליח? ומה הקשר לאסון השבעה באוקטובר?

צרכנות אלגוריתמית

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 9: כשפרסונליזציה שיווקית הופכת לאפליה בהשתתפות פרופ' אורן בר גיל

פרסומות מותאמות אישית באינטרנט ובאפליקציות מלוות אותנו בכל רגע – אבל מאחורי ההתאמה
הזו מסתתר אלגוריתם שיודע לא רק מה נרצה, אלא גם כמה נשלם, מתי ניכנע, ומי ייחשף להצעה
כזו או אחרת. בפרק זה, פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם טל כץ ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על השאלה מתי פרסונליזציה הופכת לאפליה ועל הכלים המשפטיים לצמצום הפערים בעידן הדיגיטלי.

בינה מלאכותית

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 8: בינה מנהלית: צדק יעיל או ייעול צודק

מה קורה כשהמדינה מתחילה להחליף עובדי ציבור בצ’אטבוטים ובאלגוריתמים? האם קבלת החלטות מנהליות יכולה להיות יעילה, מהירה – ועדיין צודקת? ד״ר עמית חיים, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציג את ההזדמנויות, האיומים והדילמות שמביאה עמה הכניסה המהפכנית של בינה מלאכותית למגזר הציבורי. בשיחה עם תלמידות הפקולטה, בקי רייס וטל כץ, ד״ר חיים בוחן את השאלה האם אלגוריתם ראוי לקבל החלטות? האם שקיפות ואחריותיות עדיין אפשריות? ולמה חשוב שכל אזרח ואזרחית יבינו איך מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על חיינו? הצטרפו אלינו לפרק שמציב שאלות חדשות על ממשל, טכנולוגיה וצדק.

טראמפ-אוקראינה

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 7: "טראמפ מול זלנסקי: המאבק על המשפט הבין-לאומי

כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בשנית גרמה ללא מעט חששות ביחס לגורלו של המשפט הבין-לאומי. הצעתו, שלפיה אוקראינה תספק משאבים בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי, מערערת על עקרונות היסוד של ריבונות מדינית ושוויון בין מדינות. פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, בשיחה עם רומי בן משה ונעם רונן, תלמידות בפקולטה, בוחן את האתגר שמציבות המעצמות למשפט הבין-לאומי, שמזכיר את הדיאלוג המליאני העתיק שבו אתונה דרשה ממלוס לבחור בין כניעה להשמדה. פרופסור בנבנישתי טוען שאנו עדים לחזרה זמנית לעידן אימפריאלי, אך המשפט הבין-לאומי לא "מת" אלא "נרדם" עד שתנאים חדשים יאפשרו את שובו. השיחה עוסקת בשאלה האם עקרונות המשפט הבין-לאומי, ובראשם הריבונות הטריטוריאלית, יכולים לשרוד בעולם שבו החזקים עושים ככל העולה על רוחם.

שיחה מיוחדת עם השופטת דפנה ברק-ארז על נשים במשפט

נשים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכז ההתדיינות. בשיחה עם תלמידות הפקולטה שי שמואלי ועדן לוי, שהתקיימה לרגל "יום האישה הבינלאומי", השופטת ברק-ארז משוחחת על אתגרי השוויון של נשים בתחומי משפט שונים, בזיקה לסיפורי החיים העולים מפסקי הדין.

 

להיות או לחדול?

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 5: "להיות או לחדול: פותחים דף חדש בדיני חדלות פירעון

בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האתגרים והביקורות על היישום שלו בפועל.