מדברים משפטים’ - בחסות משרד ארנון, תדמור-לוי’

אכיפה בררנית של חוזים אחידים, דעות קדומות ואפליה

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה.

המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפים את החוזה בפועל ויצמצמו את האפליה.

בפרק זה, דוקטור מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים  באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ראזי נסאר וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על מאמר שכתבה ויפורסם ב

-Northwestern Law Revie. .

בנושא חוזים צרכניים ובאכיפה שלהם באופן שמוביל לאפליה

ביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה.

בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ועל ספרה שיצא לאחרונה בהוצאת קיימברידג', אודות ביוש רגולטורי בנושא האקלים ככלי חדשני להתמודדות של ממשלות עם חברות שגורמות למשבר האקלים.

אקטיביזם של משקיעים מוסדיים

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים.

בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הילה סלומון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה על מחקרו עם פרופ׳ אסף חמדני, אודות אקטיביזם של משקיעים מוסדיים בישראל.

פרטיות בגבול: על הפרטיות של אוכלוסיות מוחלשות

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך?

בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם עדן לפיד והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרה "ספרי לי על טלפונך ואספר לך עלייך – בעקבות פסק הדין בעמ"ן 12780-01-23 מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין" שפורסם בכתב העת המקוון 'המשפט ברשת: זכויות אדם" של המכללה למנהל.

זרע מן המת

על הדילמות בשימוש בזרע מהמת להולדה עתידית

השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים.

בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השיחה עוסקת בזכויות המשפטיות והשיקולים הערכיים של כל הצדדים המעורבים בתהליך: המנוח, הוריו, בן או בת זוג, והילד שעתיד להיוולד, ומתווה את הדרך המשפטית המתאימה להתייחס לכל אחד מאלו. השיחה מתבססת על מאמרם של  פרופסור ליפשיץ  וד״ר נופר יעקובי גן-אור שיתפרסם בקרוב בכתב העת עיוני משפט של אוניברסיטת תל-אביב.

משפט חכם: על אתגרי הדין בעידן הבינה המלאכותית

בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למציאות הטכנולוגית המשתנה.

בפרק זה פרופ' ניבה אלקין-קורן, מרצה מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שעומדת בראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, משוחחת עם שניר קנובל והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על הממשקים השונים שבין הבינה המלאכותית לבין עולם המשפט. השיחה היא חלק מסדרת הסכתים שעוסקים בהיבטים משפטיים של בינה מלאכותית.

מאחורי הקופסה השחורה: הזכות להסברתיות

פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו היא מהפכה של ממש. מפליאה אותנו היכולת שלה לתת לנו פתרונות לשאלות מורכבות, ובמהירות. במקרים מסוימים, היא אפילו מחליפה לחלוטין החלטות אנושיות. אבל מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? מה גורם למערכת לקבוע את מה שהיא קובעת? ולמה זה עלול להיות מסוכן?

בפרק זה, עורכת הדין חופית וסרמן-רוזן, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה עדן לפיד והודיה מיארה על מאמר שכתבה בנושא "הזכות להסברתיות" במערכות בינה מלאכותית. המאמר עתיד לראות אור בכרך ח של כתב העת "משפט חברה ותרבות".

סכסוכים מקוונים

משחר האנושות בני אדם חיפשו צד שלישי שיכריע בסכסוכים שעולים ביניהם. בשנים האחרונות עולה עולם חדש שבו הצד השלישי איננו אדם, אלא מכונה. ההליך החדש מעוצב באופן שמתאים למרחב המקוון והוא משפיע גם על הסכסוכים שמתבררים בבית המשפט.

בפרק זה פרופ׳ ארנה רבינוביץ'-עיני, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משוחחת עם איתי בן-ארצי ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על אוטומציה של יישוב סכסוכים. השיחה עוסקת בהתפתחות עולם יישוב הסכסוכים, הפיכתו למקוון, ושילוב של בינה מלאכותית. השיחה מתבססת על מאמרה של פרופ׳ רבינוביץ׳-עיני "הצד השלישי הנמוג: אוטומציה של יישוב סכסוכים", שעתיד להתפרסם בכרך הקרוב של כתב העת "משפט חברה ותרבות".

AI עונה 3 פרק 7 זכויות יוצרים ו

האם למידת מכונה של מודלים יוצרים של בינה מלאכותית (GenAI) היא "העתקה" אסורה של תוכן שמוגן בדיני זכויות יוצרים? או אולי, בינה מלאכותית דווקא מקדמת את מטרות דיני זכויות היוצרים על-ידי הנגשת תהליך היצירה לאוכלוסיות חדשות?

מחקר חדש מציע גישה חדשנית: שימוש בבינה מלאכותית כמנגנון למדידת המקוריות בזכויות יוצרים, באופן שמקדם את תכלית החוק. 

בפרק זה ד"ר אורי הכהן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, משוחח עם ראזי נאסר והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרו Copyright Regenerated: Harnessing GenAI to Measure Originality and Copyright Scope, שנכתב עם פרופ' ניבה אלקין-קורן ויתפרסם בHarvard Journal of Law & Technology. השיחה היא חלק מסדרת הסכתים שעוסקים בהיבטים משפטיים של בינה מלאכותית.

עונה 3 - פרק 6 - ענישה הסתברותית

אשם או זכאי, או אשם אבל בערך?

מהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי?
משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מנותק מכל ספק שיורי בשאלת האשם של המורשע. בפרק זה, פרופ' טליה פישר, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם ראזי נסאר ואיתי בן ארצי, מאתגרת את מודל ההכרעה הבינארי, שמבוסס על הפרדה בין קבלת ההחלטות בשאלת האשם לבין קבלת ההחלטות בשאלת העונש. פרופ' פישר מציבה מודל הכרעה חלופי – ענישה הסתברותית. לפי המודל ההסתברותי, ההרשעה והענישה הפליליות יומשגו באופן ליניארי, לאורך הקשת הראייתית, באופן שתומך בקטגוריות הרשעה שונות (דוגמת "הרשעה מעבר לכל ספק סביר", "הרשעה בהתבסס על ראיות ברורות ומשכנעות" או "הרשעה על־פי מאזן הסתברויות").