מדברים משפטים

אתגרי הרשות השופטת

מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט עוזי פוגלמן: אתגרי הרשות השופטת

בשיחת עומק, מ"מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן משתף את נקודת מבטו הייחודית על האתגרים שבפניהם ניצבת הרשות השופטת בתקופת כהונתו ובימים אלה: ההתנגשות החזיתית עם הממשלה, הניסיונות לשנות את כללי המשחק בקשר למינוי שופטים, המתקפות האישיות, וגם ההתפרעויות בבית המשפט. השופט פוגלמן משוחח עם גל ניר ועומרי לביא על כל אלה, וגם על הירידה הנמשכת של אמון הציבור בבית המשפט ועל התנהלות בית המשפט ברגעי משבר קיצוניים כמו המלחמה.

משפט וערכים

30 שנה לספר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"

שלושים שנה אחרי פרסום הספר שהפך לאבן יסוד בלימודי המשפט בישראל, פרופסור מנחם (מני) מאוטנר חוזר לטענה המרכזית של "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים": המעבר מהנמקה משפטית טכנית להנמקה ערכית גלויה בבתי המשפט הישראליים, והשפעתו על המציאות של היום. פרופסור מאוטנר משוחח עם תלמידי הפקולטה אורי בן-חמו ועמית חינגלי על בית המשפט והחברה הישראלית, והשיחה נוגעת בשאלות שנשארו רלוונטיות: מי צריך לבחור את הערכים שמנחים את המשפט? היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית על בית המשפט העליון לבין מתקפה על עצם קיומו? ומה המשמעות של ניהול מדינה יהודית ודמוקרטית בעידן של מתח ערכי? פרק על משפט, חברה וזהות ישראלית.

ייפוי כוח מתמשך

לשמור על זכות הבחירה - גם בזקנה

עצרתם פעם לחשוב מי יקבל החלטות במקומכם כשכבר לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם? ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק מסמך משפטי טכני, אלא תהליך עמוק של מחשבה על העתיד (הקרוב או הרחוק), ששומר על זכות הבחירה גם של מי שכבר לא יכול לבחור. עו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט, על הכלי המשפטי ששינה את שיטת האפוטרופסות, על התהליך האישי והמשפחתי שעובר מי שחותם על המסמך, ועל הזכות שמגיעה לכל אחד להזדקן בדרך שלו.

חוצה גבולות

מבקשי המקלט בישראל: איפה עובר הגבול?

עם הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, תופעת ההגירה הפכה לנפוצה. חלק מהם – מהגרים מרצון, אבל מהגרים רבים הם חלק מתופעה של הגירה כפויה. אלו הם מבקשי מקלט שעוזבים את מדינותיהם בגלל שהם לא חשים בטוחים עוד במקום מגוריהם. מי הם אותם אנשים? כיצד המשפט מגן עליהם? בפרק זה, עו"ד ענת בן דור, מנחת הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א משוחחת עם תלמידי הפקולטה, נג'ם אבו פני וסיוון אלמשנו, על יחסה של מדינת ישראל למבקשי מקלט, כאשר הם מידפקים בשעריה.

 

מתן בסתר

פילנתרופיה, מימון זר ודמוקרטיה בישראל

תרמתם לאחרונה לעמותה? מאחורי התרומה הפשוטה מסתתר עולם שלם של פילנתרופיה, רגולציה ושאלות על ריבונות. בפרק זה אנחנו בוחנים את החברה האזרחית בישראל: כיצד היא מתפקדת, מי מממן אותה, והאם מימון זר מהווה איום או נדבך חיוני בדמוקרטיה? עו"ד גליה פיט מהמכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים משוחחת עם תלמידי הפקולטה, גל ניר ועומרי ולביא, ומסבירה מדוע הדיון על הגבלת מימון זר לעמותות הוא למעשה דיון על חופש הביטוי והפלורליזם בחברה הישראלית.

?איפה החוק

חוקיות המנהל: בין ישראל לארה"ב

כשהנשיא ביידן ביקש למחוק חובות סטודנטים – בית המשפט העליון בארצות הברית עצר אותו. הסיבה? לא הייתה לכך הסמכה מפורשת בחוק. ההחלטה התבססה על דוקטרינת "השאלות המרכזיות" – כלל אמריקני חדש שמעורר שם סערה ולא מעט שאלות על גבולות הסמכות של הרשויות. מה הוא אותו הכלל? ומדוע הוא יוצר סערה? בפרק זה, ד"ר עפרה בלוך משוחחת עם תלמידי הפקולטה, רומי בן משה אריאל ולוצקי, ומספקת הצצה על מהות הדוקטרינה, מדוע היא שנויה במחלוקת, ואיך כל זה קשור לדין הישראלי?

אפליה בהשמה

משולש ברמודה: האפליה הנסתרת בקבלה לעבודה

מעסיקים רבים נעזרים בחברות השמה לגיוס עובדים חדשים. האם מותר לחברות ההשמה להפלות בין מועמדים? כיצד יש לאסור על אפליה כזו? בפרק זה ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם שי שמואלי ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על מאמרה "משולש ברמודה: מנגנוני אפליה בקבלה לעבודה בתהליכי תיווך של חברות השמה" אותו כתבה עם ד"ר רונית נדיב וד"ר שני קונה. המאמר התפרסם לאחרונה ב"עיוני משפט", כתב העת של הפקולטה.

 

האויב שבפנים

בין אזרחות לאויבות: מי מוסמך להציב את הגבול?

המשפט הבין-לאומי מעניק לכל מדינה ריבונית את הסמכות הבסיסית להחליט מי הם האויבים שלה. מה קורה כאשר המדינה מחליטה שאזרח מן השורה הוא אויב המדינה? האם מותר למדינה להפלות בין אזרחיה, או שזו הבחנה לגיטימית בין פרטים? ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את הנושא כחלק ממחקר רחב שנעשה יחד עם ד"ר תמר מגידו, ושעוסק באויבות, חברות וריבונות. בשיחה עם תלמידי הפקולטה הדר שמואלוב ועדן לוי, ד''ר לוין שנור מסבירה את המתח הזה, ולמה השאלה הזו רלוונטית בישראל של 2025.

איפה הכסף?

לא רק רווח: לאן צריכה ללכת השקעה?

דמיינו שהשקעתם כסף באחת מקרנות ההשקעה השונות, מתוך מטרה מרכזית אחת – להגדיל את כמות הכסף שברשותכם. אתם שהשקעתם את הכסף, מצפים שאותם גופים שמנהלים את ההשקעה יצליחו במשימה – להרוויח לכם כסף נוסף. אבל, מה אם תגלו שזאת לא המטרה היחידה שמנחה את אותם גופים? בפרק זה, חברת הסגל, ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון משוחחת עם תלמידי הפקולטה, עינת קינן ואריאל לוצקי ומספקת הצעה מעניינת לשאלה מה השיקולים שגופים מוסדיים צריכים לשקול שהם משקיעים את הכסף של כולנו.

 

התקווה המצרית

ההשפעה והחלום של כתב העת המצרי למשפטים

בשנות ה־40 קמה בקהיר יוזמה שאפתנית: כתב עת למשפט בינלאומי שיפנה לעולם  באמצעות שפה משפטית אוניברסלית. בפרק הזה, מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם טל כץ ושי שמואלי, תלמידות הפקולטה, על כתב העת המצרי שנשכח, על התקווה הפוליטית שהוא גילם, ועל השאלה האם המשפט הבינלאומי יכול לשמש קול לעמים שמחוץ למרכזי הכוח

בשמה של מצרים – לא דרך נשק או דיפלומטיה, אלא