מדברים משפטים’ - בחסות משרד ארנון, תדמור-לוי’

עונה 3 - פרק 6 - ענישה הסתברותית

אשם או זכאי, או אשם אבל בערך?

מהי ענישה הסתברותית? האם ענישה הסתברותית היא משטר הכרעה יעיל יותר בהליך הפלילי שיעזור להשיג את מטרות הדין הפלילי?
משטר ההכרעה הנוכחי בהליך הפלילי, מתייחד בבינאריות ודו-שלביות. השלב הראשון בהליך הוא שלב הכרעת הדין, שקובע אם הנאשם זכאי או אשם. אם הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, נעבור לשלב השני, שלב גזר הדין, שבו העונש שמוטל על המורשע אמור להיות מוחלט, כלומר מנותק מכל ספק שיורי בשאלת האשם של המורשע. בפרק זה, פרופ' טליה פישר, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם ראזי נסאר ואיתי בן ארצי, מאתגרת את מודל ההכרעה הבינארי, שמבוסס על הפרדה בין קבלת ההחלטות בשאלת האשם לבין קבלת ההחלטות בשאלת העונש. פרופ' פישר מציבה מודל הכרעה חלופי – ענישה הסתברותית. לפי המודל ההסתברותי, ההרשעה והענישה הפליליות יומשגו באופן ליניארי, לאורך הקשת הראייתית, באופן שתומך בקטגוריות הרשעה שונות (דוגמת "הרשעה מעבר לכל ספק סביר", "הרשעה בהתבסס על ראיות ברורות ומשכנעות" או "הרשעה על־פי מאזן הסתברויות").

?עונה 3 - פרק 5 הרוב קובע

הפרדת רשויות מהווה את אחד מעמודי התווך הכי יציבים של הדמוקרטיה. עם זאת, לפעמים בחברות דמוקרטיות מודרניות עולות שאלות שמטילות ספק בהצדקות הוותיקות לעקרון זה. כך גם בחברה הישראלית עולה השאלה: מי אמור ליצור את הנורמות השונות שבמשפט? ייתכן, שהטיעון שבמאמר חדש יכול לענות על שאלות מסוג זו, דרך ההצדקה לפלורליזם מוסדי שבמוסד הפרדת הרשויות. מוסדות שונים מוציאים תחת ידיהם נורמות שונות, גם אם הן נקראות אותו הדבר. 

בפרק זה, פרופסור אביחי דורפמן, חבר סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הודיה מיארה וטל מימון, תלמידות הפקולטה, על המאמר שכתב בנושא עם פרופסור אלון הראל. השיחה עוסקת בהפרדת רשויות ובהצדקות השונות להן.

עונה 3 פרק 4 -פרופ' תמי קריכלי כץ - על הקשר שבין עומס שיפוטי והפליה

בני אדם נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות, אפילו שופטים ושופטות בבתי המשפט. לכן, הם עשויים להפלות בין בעלי דין שונים באופן לא מכוון כתוצאה מכך. מחקר חדש מצא שהעומס השיפוטי, שהוא בעיה מוכרת וידועה בוודאי בישראל, מהווה את אחד מהגורמים להטיות שיפוטיות.

 

בפרק זה, פרופסור תמי קריכלי כץ, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם עדן לפיד וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על המחקר האמפירי שערכה בנושא עם פרופסור קרן ויינשל. השיחה עוסקת בהטיות ובתוצאותיהן, ובקשר לעומס השיפוטי.

עונה 3 פרק 3 - ד"ר בל יוסף על האם ראוי להגדיל את הכנסת

עם קום המדינה התקבלו החלטות חשובות והרות גורל בקשר למבנה המשטר הישראלי. החלטה פחות ידועה עסקה בגודל הכנסת. מאז ועד היום כנסת ישראל מונה 120 חברים, למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה מאז הקמת המדינה.

בפרק זה ד״ר בל יוסף, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בכירה במכון תכלית משוחחת עם עדן לפיד ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה, על הצעתה להגדיל את הכנסת. השיחה עוסקת בשאלות חשובות לגבי ייצוגיות, דמוקרטיה ותפקוד חברי הכנסת. מחקרה של ד״ר יוסף עתיד להתפרסם בסתיו כחלק מפרסומי מכון תכלית.

עונה 3 פרק 2 : עו"ד יוסי מנדלסון - צוואות הדדיות: התוצאות הכלכליות של המוות

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוספה לו באופן רשמי האפשרות לצוואה הדדית. מה זו צוואה הדדית? למי היא מתאימה? ולמה הכנסתה לדין יצרה פלונטר משפטי בדיני הצוואות? בפרק זה עו״ד יוסי מנדלסון, מומחה לדיני משפחה ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב משוחח עם ראזי נסאר ודנה למפרט, תלמידי הפקולטה על מאמרו שכתב עם עו״ד עירית רייך-זיו  "הסכמים זוגיים וצוואות הדדיות-כלים שלובים בשירות הפרקטיקה" (הון משפחתי, א(3) 37 (2015)). השיחה עוסקת בקונפליקט בין חוקים ועקרונות במשפט הישראלי לצוואות הדדיות ומציגה את דרכו של עו״ד מנדלסון לפתרונו.

"מדברים משפטים" – עונה 3, פרק 1 – ד"ר שי ווזנר – מבט ביקורתי על קווי המהדרין ובג"ץ נעמי רגן

בשנת 2011 קבע בג"ץ כי הפרדה מגדרית כפויה בין גברים לנשים בקווי מהדרין – קווי אוטובוס המיועדים למגזר החרדי שבהם נשים יושבות מאחורה וגברים מקדימה, היא בלתי חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין זה עלולה להוות עבירה פלילית. בפרק זה משוחח ד"ר שי ווזנר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עם הודיה מיארה ואיתי בן ארצי, תלמידי הפקולטה, על נקודת המבט של הציבור החרדי על קווי המהדרין, על הטעמים ההלכתיים, החברתיים והתרבותיים להפרדה זו ועל יחסו של בג"ץ לחברה החרדית. הפרק מבוסס על מאמר שכתב ד"ר ווזנר, ופורסם בספר "שומרי החומות – בג"ץ והחברה החרדית", בעריכת חיים זיכרמן וגדעון ספיר.

הפרוצדורה של הפשרות

ד"ר שי נ. לביא: הסדרת הפרוצדורה של הסדרי פשרה

רובם המוחלט של  ההליכים המשפטיים מסתיימים בפשרות. אולם פשרות מהוות מעין "קופסא שחורה" – הציבור לא חשוף לתוכן הפשרות, החקיקה בנושא דלה וההתערבות השיפוטית בתוכן הפשרות, ככלל, אינה קיימת. בפרק זה ד"ר שי נ. לביא, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לסדר דין אזרחי, תובענות ייצוגיות וניתוח כלכלי של המשפט, משוחח עם אופיר דיין ויואב בן שלום, תלמידי הפקולטה, על הסדרת הפרוצדורה של הסדרי פשרות.

הפרק מבוסס על מאמר שד"ר לביא כתב במשותף עם פרופ' אבי טבח, אשר התקבל לפרסום בכתב העת - Journal of Legal Analysis .

טרנסים במשפט

בשנים האחרונות המאבק למען שוויון זכויות לקהילות הקשת הטרנסית נתקל בהתנגדות מצד קבוצות שמרניות ברחבי העולם. מהליכי התאמה מגדרית בקטינים ועד רגולציה בתחום הספורט, הנושא עולה שוב ושוב לדיון ציבורי סוער. בפרק זה ד"ר עידו קטרי, חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם אורן עובדיה ונטע צ׳חנובסקי, תלמידי הפקולטה. ד"ר קטרי הוא מומחה לזכויות טרנס, מגדר ומיניות. הוא מספר על האתגרים המרכזיים במרחב הציבורי-משפטי ועל הדרך לגיבוש פתרונות.

החברה הערבית

עו"ד סאוסן זהר על יחסי ערבים - בג"ץ והמהפכה המשפטית

היכן החברה הערבית רואה את עצמה ביחס לשינויים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה ובמערכת המשפט בישראל? עו"ד סאוסן זהר, מנחה בקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת בפרק זה עם נטע צ'חנובסקי ואורן עובדיה, תלמידי הפקולטה, על מערכת היחסים שבין החברה הערבית ובתי המשפט. עו״ד זהר מציעה את נקודת מבטה על מקומו של הציבור הערבי במאבק על עצמאות מערכת המשפט - מההליכים המשפטיים שניהלה, דרך עמדתה על האפליה הממוסדת וחוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי, ועד להליכי החקיקה שנוגעים לרפורמה המשטרית ולמחאות בעקבותיהם.

 

דיור בישראל

הזכות לדיור - המשבר, והמשפט כפתרון – נטע זיו

מחירי הדירות המאמירים והאוכלוסייה ההולכת וגדלה מעוררים אתגרים ושאלות בנוגע לזכות לדיור ולפתרונות האפשריים למשבר ההולך ומחריף. בפרק זה פרופסור נטע זיו משוחחת עם אורן עובדיה ושני שטילר, בניסיון לעשות סדר ולהסביר כיצד הגענו לאן שהגענו, כיצד ניתן להתמודד עם המשבר, ומה הצעדים שננקטים כעת.