מדברים משפטים

כמה עולה לנשום?

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 4: "המס שינצח את משבר האקלים

בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד.  בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במלחמה במשבר האקלים, עדיף על חלופות אחרות? מהו בכלל מס פיגוביאני, ואיך כל זה מתקשר לצדק ושוויון?

אליקים רובינשטיין

פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה"ל, ההצעות לרפורמה משפטית, שחיתות שלטונית, זכויות אסירים ועצורים, וגם על מעורבותו בהסכמי השלום.

משבר האקלים וגילנות

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 2: נפלתם על הדור הלא נכון – משבר האקלים וגילנות

משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט.  בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגרת קרן גלס-בלבן בטכניון, משוחח עם נעם רונן ועדן לוי, תלמידות הפקולטה, על ליטיגציה ככלי במלחמה במשבר האקלים ועל ייצוג של זקנים בעתירות ובתביעות.

סרבנות גט

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה?

בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבנית, משוחחת עם תלמידי הפקולטה שניר קנובל והודיה מיארה על מאמרה "שיימינג בענייני גירושין בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל: פרשנות מודרנית להרחקות דרבנו תם" שפורסם בכתב העת Tradition.

 

אכיפה בררנית של חוזים אחידים, דעות קדומות ואפליה

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה.

המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפים את החוזה בפועל ויצמצמו את האפליה.

בפרק זה, דוקטור מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים  באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ראזי נסאר וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על מאמר שכתבה ויפורסם ב

-Northwestern Law Revie. .

בנושא חוזים צרכניים ובאכיפה שלהם באופן שמוביל לאפליה

ביוש רגולטורי אקלימי: ככלי להצלת כדור הארץ

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה.

בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ועל ספרה שיצא לאחרונה בהוצאת קיימברידג', אודות ביוש רגולטורי בנושא האקלים ככלי חדשני להתמודדות של ממשלות עם חברות שגורמות למשבר האקלים.

אקטיביזם של משקיעים מוסדיים

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים.

בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הילה סלומון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה על מחקרו עם פרופ׳ אסף חמדני, אודות אקטיביזם של משקיעים מוסדיים בישראל.

פרטיות בגבול: על הפרטיות של אוכלוסיות מוחלשות

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך?

בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם עדן לפיד והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרה "ספרי לי על טלפונך ואספר לך עלייך – בעקבות פסק הדין בעמ"ן 12780-01-23 מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין" שפורסם בכתב העת המקוון 'המשפט ברשת: זכויות אדם" של המכללה למנהל.

זרע מן המת

על הדילמות בשימוש בזרע מהמת להולדה עתידית

השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים.

בפרק זה פרופ׳ שחר ליפשיץ, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן משוחח עם טל מימון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה, על הסוגייה הסבוכה של נטילת זרע מן המת. השיחה עוסקת בזכויות המשפטיות והשיקולים הערכיים של כל הצדדים המעורבים בתהליך: המנוח, הוריו, בן או בת זוג, והילד שעתיד להיוולד, ומתווה את הדרך המשפטית המתאימה להתייחס לכל אחד מאלו. השיחה מתבססת על מאמרם של  פרופסור ליפשיץ  וד״ר נופר יעקובי גן-אור שיתפרסם בקרוב בכתב העת עיוני משפט של אוניברסיטת תל-אביב.

משפט חכם: על אתגרי הדין בעידן הבינה המלאכותית

בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למציאות הטכנולוגית המשתנה.

בפרק זה פרופ' ניבה אלקין-קורן, מרצה מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, שעומדת בראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, משוחחת עם שניר קנובל והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על הממשקים השונים שבין הבינה המלאכותית לבין עולם המשפט. השיחה היא חלק מסדרת הסכתים שעוסקים בהיבטים משפטיים של בינה מלאכותית.